המוצר תקוע במכס, מה עושים?
מוצרים רבים טעונים אישור, רישיון או עמידה בדרישות רגולטוריות כתנאי ליבואם לישראל. כך, למשל, ציוד תקשורת ומוצרים טכנולוגיים מסוימים עשויים להיות טעונים אישור של משרד התקשורת; מזון, תוספי תזונה, תמרוקים ומוצרים רפואיים עשויים להימצא בפיקוח משרד הבריאות; תוצרת חקלאית ומוצרים מן החי או מן הצומח עשויים לדרוש אישור של משרד החקלאות; וכלי רכב וחלקי חילוף מסוימים כפופים לדרישות משרד התחבורה.
דרישות חוקיות היבוא אינן מסתכמות תמיד בקבלת אישור ממשלתי. הן עשויות לכלול גם עמידה בתקן רשמי, קבלת רישיון יבוא, סימון המוצר בעברית, ציון פרטי היבואן, הוספת הוראות שימוש או אזהרות וכן מילוי תנאים נוספים הנקבעים בהתאם לסוג המוצר ולשימוש המיועד בו.
אי-עמידה בדרישות עלולה להביא לעיכוב הטובין בנמל או במחסן המכס ולגרור הוצאות אחסנה, השהיה ודמי טיפול. במקרים המתאימים היא עלולה להוביל גם לדרישה להשיב את המשלוח לחו״ל או להשמידו, להטלת קנסות, לתפיסה או לחילוט של הטובין, להליכי כופר ואף להליך פלילי.
דרישות אלה אינן חלות רק על יבואנים מסחריים.
גם חבילה ביבוא אישי, לרבות משלוח המגיע באמצעות הדואר או חברת בלדרות, עשויה להתעכב בשל היעדר אישור, רישיון או מסמך נדרש.
קיימים גם מוצרים שיבואם לישראל אסור או מוגבל, ביבוא מסחרי ובמקרים מסוימים גם ביבוא אישי. האיסורים אינם תמיד מוכרים לציבור, ולעיתים הם חלים דווקא על מוצרים שנמכרים בחופשיות באתרי מסחר בחו״ל. דוגמה לכך הוא סקייטבורד חשמלי- שחל איסור לייבאו לישראל.
בין התיקים הלא שגרתיים שבהם טיפל המשרד בתחום זה נכלל יבוא פרוות של בעלי חיים לצורכי דת, המשמשות לייצור כובעי שטריימל. הדין בישראל מגביל את הסחר בפרוות בעלי חיים, אך מכיר בחריגים מצומצמים, ובהם שימוש לצורכי דת. יבוא כזה מצוי בפיקוחה של רשות הטבע והגנים ועשוי להיות כפוף גם להוראות האמנה הבינלאומית בדבר סחר במינים של חיות בר וצמחי בר המצויים בסכנת הכחדה (CITES).