אז כמה באמת שווה המוצר לצורכי מכס?
מרבית מסי היבוא בישראל מוטלים כאחוז מערכם של הטובין. כך, למשל, מכס או מס קנייה עשויים להיקבע בשיעור מסוים משווי המוצר. לצד מיסים אלה קיימים גם מיסים קצובים, המחושבים לפי כמות, משקל, נפח או מאפיין אחר של המוצר – כגון מס המבוסס על תכולת האלכוהול במשקה – אולם אלה נפוצים פחות.
בעבר התבססה הערכתם של טובין לצורכי מכס בעיקר על מחיר השוק או על מחירם המקובל. כיום, נקודת המוצא היא בדרך כלל ״ערך העסקה״ – המחיר ששולם בפועל או שיש לשלמו בעד הטובין בעת מכירתם לשם יצוא לישראל – בכפוף לתנאים ולהתאמות הקבועים בדין.
למרות נקודת מוצא זו, לא אחת מתעוררת מחלוקת בין היבואן לבין רשות המכס באשר לערך שעל פיו יחושבו מסי היבוא. המכס עשוי שלא לקבל את המחיר המוצהר בחשבונית, למשל כאשר מתעורר ספק באשר לאמיתות החשבונית, כאשר קיימים יחסים מיוחדים בין המוכר לקונה, או כאשר ניתנה הנחה שלדעת המכס אינה יכולה להיות מוכרת לצורך קביעת ערך העסקה.
במקרים אחרים, המחלוקת אינה נוגעת למחיר המוצר עצמו, אלא לשאלה אילו תשלומים נוספים יש לצרף אליו. בין היתר, עשויה להתעורר שאלה בנוגע לתמלוגים, דמי רישיון, עמלות ותשלומים ששילם היבואן לצדדים שלישיים. לא כל תשלום הנלווה לעסקה נכלל אוטומטית בערך לצורכי מכס; הדבר תלוי במהות התשלום, בזיקתו לטובין ולתנאי העסקה ובכללים שנקבעו בדין.
מחלוקות בענייני הערכה נפוצות, בין היתר, ביבוא אישי של כלי רכב. שיעורי המס המוטלים בישראל על כלי רכב הם גבוהים, והם משתנים בהתאם לסוג הרכב, למדינת המקור, להסכמי הסחר, לדרגת הזיהום ולמערכות הבטיחות המותקנות בו. לדוגמה, על רכב בעל מנוע בנזין או דיזל עשוי לחול מס קנייה בשיעור בסיס של 83%, לפני הפחתות וזיכויים, וכן מע״מ בשיעור 18%; בנסיבות המתאימות עשוי לחול גם מכס בשיעור 7%. מאחר שחלק מהמיסים מחושבים גם על מחיר בתוספת מסי יבוא אחרים, נטל המס המצטבר עלול להגיע לסכום משמעותי ביותר ואף לעלות על מחיר רכישתו של הרכב בחו״ל.