מכה למשרד הגנת הסביבה:
ניתן להפחית עיצום כספי, גם כשאין תקנות הפחתה
עו"ד עומר וגנר
בשנים האחרונות, יישמה מדינת ישראל מדיניות של הטלת עיצומים כספיים על הפרות של חוקים, במגוון רחב של תחומים, ביניהם גם בתחום של הגנת הסביבה. המבנה שנקבע הוא שסכום העיצום בחוק הוא קצוב, ומותר להפחיתו אך ורק לפי תקנות הפחתה, בנסיבות המתוארות שם, למשל: המפר בעל עבר נקי, המפר הפסיק את ההפרה, המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה, ועוד (1). כך שבפועל, בחלק נכבד מן המקרים מוטל עיצום בסכום הנמוך מן הסכום הקבוע בחוק, לעתים אפילו הפחתה של 50%.
יחד עם זאת, קיימים חוקים ישנים יותר, בהם סכום העיצום הכספי מגיע מחוק העונשין, ואין בחוק איזכור של סמכות הפחתה, ותקנות הפחתה לא קיימות.
האם המשמעות היא שבחוקים שאין להם תקנות הפחתה, סכום העיצום הוא חובה ואין סמכות להפחיתו?
בפסיקה עדכנית שניתנה בבית המשפט המחוזי בירושלים לאחרונה, ב-16.11.25, נקבע תקדים, בניגוד לעמדת משרד הגנת הסביבה, ולפיו גם בחוקים כאלה, ניתן להפחית את העיצום, והסכום בחוק אינו חובה- אלא סכום עיצום מקסימלי (2).
חברה שייבאה כלי רכב חקלאיים לא הגישה דיווח שנתי למשרד להגנת הסביבה לפי החוק למיחזור צמיגים (3), ובשל כך הוטל עליה עיצום כספי בסך של 75,300 ש"ח. החברה תיקנה את המחדל והגישה את הדיווח באיחור, ממנו עלה כי היא עמדה בחובת המיחזור. משרד הגנת הסביבה דחה את בקשתה להפחתת העיצום בטענה ש"אין לו סמכות", משום שהחוק לא מתייחס להפחתה, ואין תקנות הפחתה לחוק זה.
החברה עתרה לבית המשפט, אשר דחה את עמדת משרד הגנת הסביבה, וקבע כי סכום העיצום בחוק הצמיגים, הוא מקסימלי ולא סכום חובה.
בית המשפט קבע כי כל מנגנון העיצומים כולל סכום קצוב וסמכות להפחית לפי תקנות הפחתה, וזהו איזון ראוי- שמאפשר להפחית בנסיבות מסוימות. בשל כך, לא ניתן לקבל את עמדת משרד הגנת הסביבה, לפיה בספר החוקים יש מקרים בהם סכום העיצום הוא חובה ואין סמכות להפחיתו בשום מצב, לא לרשות המבצעת ולא לבית המשפט.
משרד הגנת הסביבה טען כי שיקול מרכזי בהטלת עיצום כספי הוא שוויון ואחידות, על כן בהיעדר תקנות הפחתה לחוק הצמיגים, לא ניתן להפחית עיצום ללא קווים מנחים. בית המשפט קבע ששיקול זה כבודו במקומו מונח אך אינו יכול להכריע את הכף.
בסופו של דבר, החזיר בית המשפט את ההחלטה לממונה על הצמיגים שבמשרד הגנת הסביבה, לקבל החלטה חדשה, על בסיס החלטת בית המשפט כי יש סמכות להפחית את העיצום.
פסק-דין זה עוסק בחוק הצמיגים, אך הוא בעל השלכות רוחב לתחומים נוספים. בספר החוקים קיימים עוד חוקים המאפשרים הטלת עיצומים כספיים ושאין בהם ציון להפחתה או תקנות הפחתה (4). כל גורם שקיבל עיצום כספי מתוקף אחד מחוקים אלה, ביקש הפחתה ונדחה מאחר ולדעת הרגולטור "אין סמכות" להפחית, יכול לשקול לפתוח את הדיון מחדש.
הפניות:
- למשל: חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א 2011, בשילוב תקנות להסדרת הטיפול באריזות (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשע"א-2011.
- עת"מ (מחוזי ירושלים) 51424-04-25 י.קמחי בע"מ נ' מדינת ישראל- המשרד להגנת הסביבה, כב' השופטת חיה זנדברג. ב"כ העותרת: עו"ד עומר וגנר. ב"כ המדינה: עו"ד דנה תמר-פרבר ומוטי גריינר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי). המדינה רשאית לערער לבית המשפט העליון.
- חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007.
- חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2006; חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס"ה-2005; חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004; חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002; חוק שירותי תיירות, תשל"ו-1976; פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; חוק הבלו על הדלק, התשי"ח-1958;