המוצר Made in Europe, או לא?
ישראל חתומה על שורה של הסכמי סחר חופשי, המאפשרים בתנאים מסוימים פטור ממכס או תשלום מכס בשיעור מופחת על מוצרים המיובאים ממדינות ומגושי סחר שונים. בין היתר, לישראל הסכמי סחר עם ארצות הברית, קנדה, מקסיקו, האיחוד האירופי, מדינות אפט"א, מדינות מרקוסור, קולומביה, בריטניה, אוקראינה, דרום קוריאה, וייטנאם ואיחוד האמירויות הערביות.
אולם עצם העובדה שמוצר נרכש במדינה מסוימת, נשלח ממנה או נושא סימון כגון Made in Europe אינה מקנה לו בהכרח מעמד של ״מוצר מקור״ ואינה מבטיחה זכאות להטבת מכס. לשם כך יש לבדוק אם המוצר עומד בכללי המקור שנקבעו בהסכם הסחר הרלוונטי.
כללי המקור משתנים בהתאם להסכם ולסוג המוצר. הם עשויים להתייחס למקום שבו יוצר המוצר, למקורם של חומרי הגלם והרכיבים ששימשו בייצורו, לתהליכי העיבוד שעבר, לשינוי שחל בסיווג המכס שלו או לשיעור הערך שנוסף במדינת הייצור. נוסף על כך, יש לעמוד בדרישות הנוגעות להובלת הטובין ולהציג מסמך העדפה תקף, כגון תעודת מקור או הצהרת מקור, בהתאם להוראות ההסכם.
אף שהמכס על מוצרים תעשייתיים רבים הופחת או בוטל במהלך השנים, על מוצרים חקלאיים ומוצרי מזון רבים עדיין חלים מכסים, ולעיתים בשיעורים משמעותיים. משום כך, בתחום זה עשויה להיות חשיבות רבה לעמידה בכללי המקור ולהצגת מסמכי העדפה תקינים ומלאים.
רשות המכס רשאית לבדוק את זכאותם של הטובין להטבת המכס ואף לפתוח בהליך לאימות מקורם מול רשויות המכס במדינת היצוא. פגם במסמך, אי-התאמה בין פרטי העסקה או תוצאה שלילית של הליך האימות עלולים להביא לשלילת ההטבה ולדרישה לתשלום מכס בדיעבד בגין משלוחים שכבר שוחרר, לפני שנים רבות.
מחלוקות בתחום זה עשויות לעסוק הן בשאלות מהותיות – האם המוצר אכן עומד בכללי המקור – והן בשאלות הנוגעות לתקינות המסמכים, למועדי הגשתם ולדרך שבה נערך הליך האימות. מאחר שפסילת מסמכי המקור עלולה ליצור חוב רטרואקטיבי משמעותי, מומלץ לבחון מראש את כללי ההסכם הרלוונטי ואת המסמכים הנלווים ליבוא.